עצומת תמיכה בח"כ חנין זועבי

מרטין נימלר, כומר פרוטסטנטי, גרמניה של שנות ה 30: "בהתחלה הם לקחו את הקומוניסטים, אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט. ואז הם לקחו את היהודים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי, ואז הם לקחו את חברי האיגודים המקצועיים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי. ואז הם לקחו את הקתולים, ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי, ואז הם באו לקחת אותי, אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את כולו למעני".

בעקבות השתתפותה של ח"כ חנין זועבי במשט לעזה גוברים הקולות בישראל להסיר את חסינותה. מעבר לניסיונות לפגוע באופן פיזי בח"כ זועבי וקריאתה של ח"כ מירי רגב: "לכי לעזה, בוגדת" בישיבת הכנסת ב 2.6.2010, הקריאות להסרת חסינותה מבטאות ניסיון מתמשך של הימין הישראלי לפגוע בזכויותיהם הבסיסיות של האזרחים הערבים בישראל. גם מי שמתנגד למשט ספינות הסיוע לעזה לאור ההתנגדות האלימה שנקטו חלק מן הפעילים שעל סיפונן, לא יטען כי ח"כ זועבי פעלה באלימות.

המקרה האחרון הוא רק אחד מתוך שורה ארוכה של ניסיונות מסוג זה והכל בשם טיעון הדמוקרטיה המתגוננת. הלגיטימציה המתגברת לפגיעה בזכויות המיעוט הערבי אינו נובעת מתוך חרדה לדמוקרטיה הישראלית, אלא מתוך תפיסה אנטי-דמוקרטית וגזענית כנגד כל מי שאינו יהודי או שהוא יהודי ואינו ציוני. הדמוקרטיה הישראלית ובעיקר השרידים האחרונים שנשארו ממנה, יכולה וחייבת לקבל ולכבד את תפיסותיה הפוליטיות של זועבי ואחרים, יהודים וערבים כאחד. ח"כ זועבי מייצגת מיעוט של למעלה ממיליון אזרחים של מדינת ישראל, רובם ערבים ישראלים. אזרחים אלו הם חלק מלא ובלתי נפרד מהמרקם התרבותי והפוליטי של ישראל ולכן היא מייצגת את כל שוחרי הדמוקרטיה.   

אנו מבקשים להדגיש כי הניסיון לפגוע בזכויות המיעוט הערבי הוא הרה אסון ומאיים לא רק על האזרחים הערבים בישראל, אלא הוא מהווה סכנה ברורה ומידית לדמוקרטיה הישראלית. אנו קוראים ליו"ר הכנסת לבלום את האיום הממשי של החברה הישראלית.